יום ראשון, 27 בנובמבר 2016

שבת חיי שרה /רינה אריאל

יום אחרי שבת חיי שרה בקרית ארבע חברון.
השבת נפרדנו מאברהם ושרה  המונים המונים הגיעו למערה. להפרד ולהתחזק. יצאנו לדרך. בתחילה הינו משפחה אחת. לאט לאט נוספו עוד משפחות ההולכות בדרך. בסוף התחברנו להמונים.
כיפות שקופות. כיפות רקומות. כיםות שחורות. כיפות קטנות וכיפות אדירות.
עם ישראל כולו בא לשאוב כח.
כמה אהבת חינם. כמה חסד. אוהלי ענק פרושים בכל מקום מכילים אלפי איש ולידם אוהלים קטנים מתחבאים.
נהרות של אוכל.
מעולם לא אמר איש צר לי המקום.
ואברהם ושרה עומדים שניהם ואומרים  לנו הבנים-לך לך.. בדרך עוד תהיה העקדה.מי בחרב...
מי באש..
מי בחיה.
בדמייך חיי.
לך לך.
ואנו הולכים.
ואברהם ושרה עינהם קדימה. הכל מתחיל בקרית ארבע חברון אך הסוף הוא-
לך לך אל הר המוריה. הדרך חייבת להוביל להר הבית. 
כל הכוחות כל האנרגיה כל העוצמה בשבת אדירה כזאת מטרתה להיות בסיס לארץ המוריה. שם גם ברחובה נלון. לעולם לא יהיה צר המקום. 10 ניסים יהיו ועוד רבים אחרים.
אברהם ושרה התוו את השביל. הבנים באו ואנו ההולכים איתן קוראים להם  הר המוריה..
בואו עימנו אל הר המוריה.
בזכות אבות תושיע בנים.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה